יום ג', ז’ באלול תשע”ד
הליגה הערבית. הניחו לנפשנו ... איך אומה ששלום אינו קיים בעולם המושגים שלה, תיתן שלום לאחרים? שכנינו היקרים, אנו אזרחי ישראל מאוד רוצים לחיות בשלום באזור של שלום שאתם ואנחנו נהנים ממנו ביחד. איננו חושבים שיש טעם לחתום על הסכמים עם מישהו שהיום הוא כאן ומחר הוא בקבר ויורשיו מתכחשים לחתימתו. כשהמזרח התיכון יהיה אזור של שלום, צלצלו אלינו
13:47 (19/05/13) נדב עזרא

אל מנהיגי מדינות ערב הנכבדים, בשמחה רבה קיבלנו בישראל את הסכמתכם לנורמליזציה ביחסים עם ישראל, וזאת בתנאי שנסכים להקמת מדינה פלשתינית ולחילופי שטחים בין ישראל ובינה. המדינה הפלשתינית שאתם קוראים להקים ביהודה ושומרון היא המדינה הפלשתינית השנייה, אחרי שכבר הוקמה לפני כשש שנים המדינה הפלשתינית הראשונה ברצועת עזה, שבה אתם מכירים בפועל. איך אחרת ניתן לפרש את הביקורים הממלכתיים שערכו אמיר קטר ומזכ"ל הל...יגה הערבית בעזה? עכשיו אתם קוראים להקים מדינה פלשתינית שנייה. ואולי אחריה תבוא שלישית? כי ירדן גם היא מדינה בעלת רוב פלשתיני. וכל המדינות הללו הוקמו, כפי שאתם יודעים היטב, על אדמה שחבר הלאומים ייעד בוועידת סן רמו, באפריל 1920, למדינה יהודית. אז למה שנסכים איפוא לחילופי שטחים עם מדינה או מדינות שקמו ושיקומו בעתיד על האדמה שלנו? ואם אכן תקום מדינה פלשתינית שנייה ביהודה ושומרון (מה שאתם מכנים "הגדה המערבית"), האם תוכלו להבטיח לנו שמדינה זו לא תהפוך מתישהו למדינת חמאס נוספת? אתם הרי זוכרים איך זכה חמאס ברוב מוחץ של מושבי המועצה המחוקקת הפלשתינית בינואר 2006, ואיך השתלטו אנשיו במטעני נפץ ובאש הקלצ'ניקוב על רצועת עזה ביוני 2007. האם אתם תשלחו כוח צבאי לסלק את חמאס לאחר שארגון טרור זה ישתלט - באמצעות בחירות או מהפכה - גם על המדינה הפלשתינית החדשה, או שמא תשאירו אותנו לדמם עם הבעיה שאתם מייצרים? אנו בישראל מאוד מתרגשים מכך שאתם כקולקטיב ערבי, ולא כמדינות בודדות שכרתו עמנו הסכם שלום, מסכימים סוף סוף לקבל אותנו כמדינה קיימת במזרח התיכון. אכן, לקח לכם 65 שנים להבין שאנו כאן, על אדמת אבותינו, שחזרנו אליה כדי להישאר בה לעולמי עד. אבל למה אתם קוראים לעקור ממדינת העם היהודי את בירתו ההיסטורית ירושלים? האם ירושלים הייתה אי-פעם בירה של משהו הקשור לעולם הערבי או האיסלאמי? האם לאורך ההיסטוריה שלט בה, ולו ליום אחד, אמיר, סולטן, ח'ליף או מלך ערבי או איסלאמי? הרי בירת "ג'ונד פלשתין" (מחוז פלשתין) מאז הכיבוש האיסלאמי ב-637 הייתה העיר רמלה, אז מה פתאום קפצה לכם ירושלים כמועמדת לבירת המדינה הפלשתינית השנייה? רק כי היא בירתנו? לא תודה, אנו מוותרים רק להזכירכם: ירושלים ויו"ש היו תחת כיבוש ירדני במשך כ-7000 ימים, ממאי 1948 עד יוני 1967. היו לכם 7000 הזדמנויות פז להקים מדינה פלשתינית בשטח הזה ולקבוע את ירושלים כבירתה. מדוע לא עשיתם זאת? למה נזכרתם בכך רק אחרי שהעם היהודי שחרר את השטח מהכיבוש הירדני שאפילו אתם, הליגה הערבית, מעולם לא היכרתם בחוקיותו? למה "כיבוש" ישראלי גרוע יותר מכיבוש ירדני? ומה ידעתם כל השנים ההן על "זכותו" של "העם הפלשתיני" שאינכם יודעים היום? תארו לעצמכם שהיה לנו היום הסכם שלום עם סוריה של אסד. האומנם הג'יהאדיסטים הסעודיים חסידי "אל-קאעידה" שיחסלו אותו יכבדו את הסכם השלום שחתם עם הציונים? האם אתם בטוחים שהפלשתינים בירדן, אם גם הם יתקוממו ויסלקו את בית המלוכה שהבריטים הביאו מסעודיה, יכבדו את ההסכם שבית המלוכה חתם איתנו בניגוד לרצונם? האם אתם יכולים להבטיח לנו כי "האחים המוסלמים" שהשתלטו על מצרים יכבדו לתמיד את הסכם השלום עם ישראל אחרי שכל השנים אמרו שיבטלו אותו כשיוכלו? ולהזכירכם, לישראל היו הסכמי הכרה הדדית ברמות שונות עם קטר, איחוד האמירויות ותוניסיה, אך הן ביטלו את ההסכמים הללו וסגרו את הנציגויות הישראליות. ככה אפשר לסמוך על החתימה שלכם? למה שאנו, אזרחי ישראל, בכלל נאמין לכם? האם הליגה הערבית אכן מתפקדת כגוף בעל משמעות ואפקטיביות? באמנת הליגה הערבית, שכל מדינות ערב חתומות עליה, יש סעיפים הקובעים כללי התנהגות ביניכם, אבל אתם מתנהגים בניגוד מוחלט להם. סעיף 5 אוסר על מדינותיכם להפעיל כוח זו נגד זו. ואילו אתם כמדינות, וכליגה של מדינות לא עשיתם דבר כשהיו מלחמות בין מצרים ולוב, בין מצרים וסודן, בין סעודיה ותימן, בין עירק וכווית, בין סוריה ועירק. ואם בסוריה ועירק עסקינן, סעיף 6 של אמנת הליגה שלכם קובע כי אם מדינה זרה תוקפת מדינה ערבית, הליגה חייבת לנקוט אמצעים נגד תוקפנות זו. מה אתם עשיתם כשאחיכם, סדאם חוסיין, הותקף ב-2003 על-ידי מדינות זרות? לא רק שלא עזרתם לו, אלא הצטרפתם לתוקפים! לא עשיתם דבר כשסוריה כבשה את לבנון ובאוגוסט 1976, כשסוריה טבחה אלפי פלשתינים במחנה פליטים תל אלזעתר שבלבנון, וכשכווית סילקה אלפים רבים של פלשתינים לאחר ששוחררה מהכיבוש העירקי, מה עשיתם למען אחיכם הפלשתינים? ומה עשיתם כדי לפתור - לא לתחזק - את בעיית אחיכם "הפליטים הפלשתינים" מאז 1948? למה לא נתתם לאותם "פליטים" - שבמקור באו ממדינותיכם לארץ ישראל לפני 1948 - לשוב לבתיהם אצלכם כשברחו מהמלחמה שאתם פתחתם? ולאורך השנתיים האחרונות, כשקדאפי טבח 50 אלף מאזרחיו, מה עשיתם כקולקטיב ערבי חוץ מאשר לקרוא לאירופה שתציל עבורכם ערבים מהסכין של שוחט ערבי! כשעלי עבד אללה צאלח, העריץ הקודם של תימן, טבח באזרחיו מה עשיתם? ובשנתיים האחרונות, כשאחיכם בשאר אסד, טבח עד היום 80 אלף מאזרחיו, איפה אתם? אם כך אתם מאפשרים לאלפים רבים מאחיכם הערבים לסבול ולהיהרג סתם, רק כי הם רוצים לחיות חיים אנושיים, אז למה שאנו, אזרחי ישראל, נחשוב שבכלל אכפת לכם מאיתנו? האם אתם תבואו לעזרתנו, אם אחת ממדינותיכם תחליט לתקוף אותנו? יחסכם זה אל זה כה גרוע, שכלל איננו בטוחים שאנו מעוניינים להיות עמכם בקשר. אצלכם, ערבי אינו יכול לנסוע למדינה ערבית אחרת בלי ויזה, ואת היחס לעובדים הזרים המגיעים אליכם ממדינות ערב האחרות לא כדאי אפילו להזכיר, כולל את העובדה שבמצרים הורגים עובדים סודניים כשהם מפגינים נגד היחס המשפיל שלו הם זוכים מידי אחיהם המצרים, ואילו העירקים רדפו, כשהם חמושים בסכינים, אחרי הפלשתינים שהתגוררו בעירק עד שנת 2003, עד שהללו נמלטו למחנות פליטים ברווישד על גבול עירק-ירדן ובאלקאאם על גבול עירק סוריה? ולמה ערבים אזרחי לבנון טובחים ערבים אזרחי סוריה בשנה האחרונה - רק משום שהטובחים הם שיעים והנטבחים סונים? ולמה סעודיה שולחת פושעים לסוריה לטבוח את חייליו הנאמנים של אסד, שכל רצונם הוא לטבוח באזרחי המדינה? ולמה הממשלה הסודנית טובחת באזרחיה בדרפור? נראה כי יש סיבות טובות לאמירה כי הליגה הערבית היא כגופה קפואה במקרר, שלאף אחד אין אומץ למלא עבורה תעודת פטירה. אם כך מתנהגת אומה המציעה שלום לאזרחי ישראל - אנו מוותרים. אנו זקוקים לכם כמו לכאב ראש גם אם נניח שאכן יהיה שלום בינינו ובין כל מדינות ערב, מה זה ייתן לנו? האם אתם חושבים שנאפשר לתיירים ממדינותיכם לבקר אצלנו באופן חופשי? ניסינו זאת בשנות ה-90', כשהגיעו אלינו המוני תיירים מירדן, ולמעלה מ-100 אלף מהם "נעלמו" בישראל. למדנו את הלקח, ויעברו שנים רבות עד שנרצה לראות שוב תיירים שלכם אצלנו. אבל הדבר החשוב ביותר הוא העובדה שאנו, למרות השואה הנוראה שהמופתי הפלשתיני, אחיכם חאג' אמין אלחוסייני, נטל בה חלק פעיל, ולמרות המלחמות והטרור בין המלחמות שכפיתם עלינו, הקמנו מדינה דמוקרטית ומפותחת, ואנו זקוקים לכם, שכנינו היקרים, כמו לכאב ראש. הסתדרנו יפה מאוד בלעדיכם, ולפי כל הסימנים נמשיך להסתדר בלעדיכם לא רע בכלל. אין לכם מה להציע לנו חוץ מעוני, אבטלה, שחיתות, פיגור, אלימות והזנחה המאפיינים את החברות והמדינות שלכם. אתם רוצים שלום איתנו? בבקשה. מה תתנו לנו תמורתו? מה תתנו אתם לנו בתמורה להסכמתנו להיכנס אתכם למסגרת של תצלום אחד ולשבת אתכם סביב לשולחן אחד? השלום עמכם יגיע אך ורק אחרי שניווכח כי אתם באמת רוצים בו. כל עוד אתם מעודדים ומחמשים ארגוני טרור הפועלים נגדנו, מסיתים נגדנו באמצעי התקשורת שלכם, מוחקים את מדינת ישראל מספרי הגיאוגרפיה בבתי הספר שלכם, פועלים נגדנו בזירות בינלאומיות, למה שנאמין לכם שאתם אכן רוצים שלום? הסכם השלום עמכם שיש לו ערך כלשהו יהיה אך ורק כאסמכתא למצב של שלום בשטח, וזאת בשל סיבה אחת: כשאנו רואים איך אתם מתנהגים עם אחיכם, אנו מבינים את הרמז. אם אתם רוצים שלום אתנו, הראו לנו בבקשה שיש לכם בכלל מושג מה זה שלום: התחילו בשלום בתוך מדינותיכם, המשיכו בשלום בין מדינותיכם, ואז - נשקול. ואם מישהו סובר כי דרישתנו היא אבסורד, כי לעולם לא יהיה שלום בתוך העולם הערבי, זוהי ההוכחה שאנו צודקים. יש פתגם בערבית "פאקד אלשי לא יעטיה" - "מי שאין לו דבר כלשהו לא יכול להעניק אותו לאחר", כלומר, אומה ששלום אינו קיים בעולם המושגים שלה, לא יכולה לתת שלום לאחרים. לסיום, שכנינו היקרים, אנו אזרחי ישראל מאוד רוצים לחיות בשלום באזור של שלום שאתם ואנחנו נהנים ממנו ביחד. איננו חושבים שיש טעם לחתום על הסכמים עם מישהו שהיום הוא כאן ומחר הוא בקבר ויורשיו מתכחשים לחתימתו. כשהמזרח התיכון יהיה אזור של שלום, צלצלו אלינו, ואולי נצטרף לשלום שאתם תחילו על המזרח התיכון. עד אז, בבקשה הניחו אותנו לנפשנו. את המאמר כתב ד"ר מרדכי קידר*